רש"י על סנהדרין פ׳ ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין פ׳ ב:ב׳
2 אֶלָּא אָמַר רָבִינָא: אֵימָא, אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינָה עִיבְּרָה וְיָלְדָה – וְלָדָהּ מוּתָּר, וְאִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינָה עִיבְּרָה וּמִשֶּׁנִּגְמַר דִּינָה יָלְדָה – וְלָדָהּ אָסוּר. עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא.
פירוש רש"י על סנהדרין פ׳ ב:ב׳
2 ואם עד שלא נגמר דינה הוכר עוברה - דהיינו בין נגיחה לגמר דין:
3 ומשנגמר דינה ילדה ולדה אסור - אע"ג דלא הוה בשעת נגיחה כיון דהוה בשעת גמר דין נאסר בגמר דין עם אמו דעובר ירך אמו הוא: